פרויקט מחקר זה בוצע כחלק מהדרישות לתואר מגיסטר בטכניון.
מנחות: פרופ' נעמי כרמון וד"ר אפרת איזנברג, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
מחקר זה מבקש לבחון את האפשרות לייסודם של קואופרטיבים לדיור בישראל. קואופרטיב דיור הינו ישות משפטית המחזיקה בבעלות משותפת על נדל"ן, כאשר כל אחד מחברי הקואופרטיב מחזיק במניה, המקנה לו זכות על יחידת דיור אחת וקול אחד בתהליך קבלת ההחלטות הדמוקרטי של קואופרטיב הדיור.
קואופרטיבים לדיור מבקשים להרחיב את שליטת חבריהם על חיי וסביבות המגורים שלהם ולשמור את ההון בידי הדיירים על ידי התאגדות אנושית ובניית מנגנון שיתוף ואיגום המשאבים המשותפים. קואופרציה בדיור עשויה לספק מענה למגוון צרכים בתחום הדיור, הקהילה והאזרחות, כגון ייצור מלאי דיור בר-השגה לאורך זמן, העצמת אוכלוסיות הנזקקות לדיור ציבורי, פלטפורמה לקהילתיות אשר רבים מרגישים את חסרונה בערים הגדולות, הרחבת הפרקטיקה הדמוקרטית בחיי תושבים ודיירים, ועוד.
קואופרטיבים לדיור הינם מודל מגורים נפוץ ומצליח ברחבי העולם, במיוחד במדינות המערב עם כ- 10% דיור קואופרטיבי מסך הדיור באירופה (מתוך נתוני ברית הקואופרטיבים הבינלאומית ה- ICA); אף על פי כן, מודל קואופרטיב הדיור כמעט ואינו מוכר בישראל. בעקבות מצוקת הדיור בישראל והצורך בפתרונות ברי-השגה חדשים ויצירתיים, לנוכח התעוררות יוזמות קואופרטיביות שונות לאחר המחאה החברתית בקיץ 2011, ולאור ההיסטוריה הקואופרטיבית הרחבה בישראל, מתחדדת היעדרותם של קואופרטיבים לדיור. לאור זאת, המחקר עוסק בהיתכנות הקמתם של קואופרטיבים לדיור בישראל, החסמים העומדים בפניהם וההזדמנויות העומדות לרשותם.
