תכנית הדגל - טכניון - החממה החברתית תכנית הדגל - טכניון - החממה החברתית

חלוקת הטוב:

 

כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע במיתון אי-השוויון החברתי?

תכנית הדגל, החממה החברתית
2019-20

רקע

למעט – הרבה
ולהרבה – מעט

אחד האתגרים העיקריים של התקופה הנוכחית הוא
אי-השוויון הגובר.

מצב זה נובע מחלוקת עושר לא-שוויונית, המנציחה ומעצימה את הפער בין מספר קטן של אנשים המחזיקים בעושר רב של מדינות וערים לבין מרבית האוכלוסיה.

מטרת המחקר היישומי היא ליצור מנגנון עירוני לחלוקה מחדש של טובין בעזרת הקמה של מערכת נתוני עתק שבעזרתה אנשים/מוסדות עם משאבים עודפים, יוכלו להעביר בקלות לאנשים/לקבוצות שזקוקים לאותם משאבים. למחקר שותפים האקדמיה, המגזר השני והשלישי ועם The CityScienceLab CSL מאוניברסיטת HafenCity בעיר המבורג, גרמניה, עם עיריית המבורג ועם UCL University researchers בלונדון.

מיקוד הבעיה

אתגר החלוקה

אף על פי שמדינות שונות מפעילות מנגנונים שונים לחלוקת העושר, ברוב מדינות העולם אי השוויון גובר בשל מגמות של הגירה מחד ושל היחלשותה של מדינית הרווחה מאידך.

ברוב מדינות העולם הראשון והשני,  אי השוויון נובע מחלוקת משאבים לא שוויונית ולא ממחסור במשאבים.
זאת אומרת האתגר החונה לפתחנו – הוא אתגר החלוקה.

 

מרכז הרעיון

טכנולוגיה בשרות החברה

מטרת הפרויקט היא ליצור מנגנון עירוני לחלוקה מחדש של טובין בעזרת הקמה של מערכת נתוני עתק שבעזרתה אנשים/מוסדות עם משאבים עודפים, יוכלו להעבירם בקלות לאנשים/לקבוצות שזקוקים לאותם משאבים.

הגדרת המשאב רחבה: ממזון ותרופות ועד צרכים "רכים" כגון שיעורים פרטיים.
המערכת תאפשר לנותן לתעד את המשאבים שמצויים אצלו בעודף  ולצורך לתעד את צרכיו ולאפשר נתינה בצורה אנונימית.
בבניית המערכת נדרש גם לתת מענה לסוגיות של שינוע הטובין.

פרויקט זה ישמש כתוכנית הדגל של החממה החברתית בטכניון.
זהו מחקר יישומי שנוצר על ידי חיבור בין אקדמיה, המגזר השני והמגזר השלישי.
בקואליציה ייקחו חלק:  איגוד התעשיינים, אגודות חקלאים, עמותות חברתיות ומוסדות המדינה.

פלטפורמות דיגיטליות מעלות מידע לענן ומשדרות לעיריה היכן יש עודפים. הענן עושה עיבוד ומוריד לשטח לשינוע ומעבר למי שחסר, והגופים המטפלים כגון העמותות מספקות מידע על חוסרים ועודפים.

פרויקט לכתיבת ערכים בוויקיפדיה כמטלה אקדמית

עמותת ויקימדיה ישראל, בשיתוף החממה החברתית בטכניון והמרכז לקידום הלמידה וההוראה, מזמינה מרצים מכל תחומי המחקר להצטרף לפרויקט לכתיבת ערכים בוויקיפדיה כמטלה אקדמית.

מטרת הפרויקט לשלב ידע אקדמי-מקצועי עם כתיבה ציבורית-פופולרית, בפלטפורמה נגישה לכל התורמת לשיח מקצועי ומבוסס.

מפגש החשיפה יתקיים ביום רביעי, 12/01/2022 בשעה 13:00 בזום.

למידע נוסף והרשמה מוזמנים להיכנס לכאן מידע נוסף והרשמה

נשמח לראותכם!

בברכה,

קרן, רונית ואולגה

נובמבר 2021

הקול האזרחי ובריאות דיגיטלית: אפליקציה חברתית לנגישות לתרופות בישראל – שיתוף הפעולה בין עמותת "חברים לרפואה" לחממה החברתית בטכניון

מודל העירוניות המעגלית (Circular Urbanism) נשען על עקרונות הכלכלה המעגלית (משק המבוסס על עקרונות השימוש החוזר בחומרי הגלם ובטובין, הפקת מרב הערך מהמשאבים ומזעור הפסדים), ומרחיב אותם לעולם החברתי ולמרחב האורבני: המרחב האורבני כיצרן וכצרכן, כיוצר עודפים וחוסרים, מרחב בו דרות אוכלוסיות שונות המגוונות במעמד הכלכלי ובטובין שבבעלותן, בו נמצאים בעלי העניין המקומיים, כגון רשויות מקומיות, תאגידים וארגונים חברתיים, וביחד מנהלים את המרחב, מבינים את תמונת המצב החברתית, ופועלים לקדם את המשאבים הקיימים לרווחת הכלל. במרחב זה, נוצרות הזדמנויות ונרקמים שיתופי פעולה מפתיעים. העירוניות המעגלית מבקשת לתת מענה למגמות חברתיות כגון העמקת הפערים החברתיים, ולאתגרים סביבתיים, כגון משבר האקלים או מגפת הקורונה. העירוניות המעגלית מציעה עירוניות חדשה המבוססת על מודלים חדשים של התארגנות פוליטית, השמה דגש על יוזמה מקומית, Bottom-Up, המשנה את היחסים עם השלטון המרכזי, משנה את זרימת הטובין – מידע וממון, וגישה למשאבים.

נדבך נוסף במודל זה, הוא השימוש בטכנולוגיה מתקדמת, במטרה לצמצם פערים חברתיים באמצעות העברת עודפים אל המקומות החסרים אותם: דיווחי און-ליין על עודפי בגדים, ריהוט וכלי בית, שינועם ממקומות בהם הם מצויים בעודף והעברתם את מוקדי חלוקה; אפליקציה להצלת מזון מדוכני השוק רגע לפני שהם מושלכים לפח והעברתם לבית תמחוי; תוסף אינטרנטי לקנייה מוצרים בסחר הוגן ועוד ועוד. מנגנונים מתקדמים אלה של איסוף נתונים, מאפשר קבלת תמונת מצב עדכנית בכל רגע נתון, אודות מקומות העודף ומקומות החוסר, וחיבורם למתודות שינוע חכמות, יקדמו את הקהילה ויצמצמו את הפערים החברתיים. ראו להלן איור בסוף המסמך.

זכויות החולה מבוססות, בין היתר, על נגישות כלכלית ולוגיסטית לתרופות, קרי, תשלום והגעה פיזית אל התרופה, ובמקרים מסוימים יש צורך בשינוע התרופה את החולה. תפישות עכשוויות לוקחות את הנגישות צעד אחד הלאה – אחריות קולקטיבית לזכותו של הפרט לקבל את התרופות להן הוא זקוק, ושינוי תפישה של החולה ושל החברה מצרכן זכאי-פסיבי לצרכן זכאי-אקטיבי.
דוגמא לשינוי בתפישות חברתיות, היא הקמתה של עמותת "חברים לרפואה", הפועלת לספק לאזרחים את התרופות להן הם זכאים, ללא תלות באפשרות תשלום או במיקום גיאוגרפי, באמצעות הקמת מערך בן מאות מתנדבים לאיסוף עודפי תרופות ופיזורן לאור ביקוש.

בהרצאה נציג את מונח העירוניות המעגלית, את הפרקטיקה בטכניון ואת השילוב בין מודל העירוניות המעגלית לבין השינוי החברתי והטכנולוגי, כפי שבא לידי ביטוי בפלטפורמה דיגיטלית מתקדמת (בוט המוטמע באתר עמותת "חברים לרפואה"), שנבנה במסגרת החממה החברתית בטכניון. הפלטפורמה מאפשרת להסיט את הכוח אל השחקנים האזרחיים: התושבים (התורמים והנתרמים), העמותה והמתנדבים, והסטודנטים במכון טכנולוגי, שהופכים להיות אזרחים מודעים ומשפיעים במרחב הציבורי.
בהרצאה נפרט על הפלטפורמה (בחורף היא צפויה להיות בשלב הפיילוט), על התהליך שהביא לאפיון המערכת ולתכנונה, על המפגש בין עמותה חברתית לסטודנטים בפקולטה להנדסת מחשבים בטכניון, ועל החשיבות של הערך הפדגוגי במפגש זה.

כנס לציון 25 שנה לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996