נימוקי ההתנגדות הינם בראש ובראשונה נימוקים תכנוניים (כגון חלופות תכנוניות או שיקולים תכנונים שלא נלקחו בחשבון) ומשפטיים (כגון פגמים פרוצדוראליים בעת הכנת התכנית או חשש לניגוד עניינים באישורה). ניתן לבחון פרוטוקולים מדיונים קודמים בתכנית טרם הפקדתה המצויים באתר מנהל התכנון וללמוד מהם על סוגיות שהטרידו את בעלי העניין השונים בעבר. מקומם של שיקולים כלכליים וקניינים ככלל אינו בהתנגדיות והם לא יזכו להתייחסות (למשל טענה בדבר הורדת ערך הדירות)

טענות בקשר עם זכויות הבניה המוצעות (בין אם צמצומן או הרחבתן) והשלכותיהן על האזור; הצפיפות המוצעת, אופי הבנייה כגון קווי בניין, גובה מוצע. טענות בקשר עם היקף הבנייה והשימושים המוצעים על התשתיות הקיימות, שטחי הציבור, התנועה והנגישות באזור; מטרדים והשפעה על הסביבה. טענות נוספות יכולות להתייחס לתקופת הבנייה ודרישה לקביעת תנאים לצמצום הנזקים לתושבים במהלכה.

הצגת אלטרנטיבות תכנוניות להוראות אותן קובעת התכניות יכולות לתרום לקידום פתרונות לטובת המתנגדים. כך למשל, אם מתוכנן כביש חדש הצפוי לגרום לעומסי תנועה ניכרים או להאריך את היציאה מהשכונה, הצגת מתווה חלופי שהינו אפשרי מבחינה הנדסית ותנועתית ופגיעתו תהיה פחותה יכול לתמוך ולסייע בידי המתנגדים.

הגשת התנגדות על ידי עורכי דין ובליווי חוות דעת מקצועיות ובוודאי יצירת אלטרנטיבה תכנונית משמעה השקעת משאבים רבים שלא תמיד מצויים. ישנם מעט גורמים היכולים לסייע בהגשת התנגדויות ובהם קליניקות משפטיות באוניברסטאות או ארגוני מגזר שלישי ולעיתים גם עורכי דין שיסכימו לפעול "פרו-בונו".

התנגדות היא מסמך כתוב בו מפרטים ומסבירים המתנגדים את הטעמים להתנגדותם לתכנית. בשלב הכנת ההתנגדות מומלץ לבחון בדקדקנות את כלל מסמכי התכנית שכן הללו אינם בהכרח, לעיתים בשוגג, תואמים ועלולים לייצר מצגים שונים.

אין נוסח סטנדרטי להתנגדות, והיא אינה חייבת להיות מנוסחת בידי מתכננים, אדריכלים או עורכי דין. יחד עם זאת, וככל הניתן מומלץ להעזר בעורך דין לניסוחה. בהעדר עורך דין, יש לנסחה באופן ענייני ככל הניתן תוך תיאור ברור ונהיר של העובדות הנדרשות לענין והפגיעה הצפויה מהתכנית ולבקש זימון להצגת טיעוני ההתנגדות בעל פה.

על ההתנגדות להציג את המתנגדים, את שמם המלא, מספר תעודת הזהות שלהם, כתובתם ומספר הטלפון, את העניין שלהם בקרקע, את הפגיעה הצפויה להם מהתכנית ואת כלל נימוקי ההתנגדות. מומלץ להציג במפורש את דרישות המתנגדים: האם לדחות את התכנית על הסף, לבטל הוראות מסוימות בה, להוסיף לה הוראות או לבצע בה תיקונים ואילו תיקונים מבוקשים.

על ההתנגדות להיות מלווה בתצהיר חתום על ידי עורך דין המאמת את העובדות עליהן היא מסתמכת. לפי הצורך ניתן לצרף לה חוות דעת מקצועיות (למשל לעניין רעש, תנועה או הבטים שמאיים בתכנית) לתמיכה בנימוקי ההתנגדות ובשינויים המבוקשים בתכנית.