פרויקט מחקר זה בוצע כעבודת גמר לתואר ראשון באדריכלות.
מנחים: ד"ר דקלה יזהר, אדר' דיוויד רובינס, אדר' תם שקד
הנחיה חברתית: אדר' גל גבריאל
מוּכָּרִים | Recognized | معترف
סוגיית הכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב מהווה כיום את אחת הבעיות החברתיות, הסביבתיות והתכנוניות הבוערות ביותר בישראל. הסדרת הזכויות המרחביות והקנייניות של האוכלוסיה הבדואית היא צעד הכרחי כדי לאפשר את השתלבותם בחברה בישראל.
בשל היעדר הכרה, התפתחו הכפרים באופן עצמאי במהלך השנים על פי דפוסי ארגון פנימיים הנובעים מאילוציים פנימיים, אך גם ממאפיינים תרבותיים יחודיים.
במסגרת פרויקט הגמר שלה בלימודי אדריכלות, פיתחה חלי הרשקוביץ גישת תכנון פרמטרית גמישה המאפשרת לתת מענה למבנים החברתיים והמשפחתיים של התושבים בקני מידה שונים הפועלים תוך עמידה בחוקי התכנון והבניה הממסדיים. גמישותו של הכלי הפרמטרי מאפשרת גם להיעזר בו ככלי לקיום דיאלוג עם התושבים בתהליך התכנוני ובהמשך להציע תכנית הסדרה ראשונית.
בבסיס הפרויקט נשאלה השאלה: באיזה אופן הסדר (או האי-סדר) הפנימי והא-פורמלי ביישובים הבדואים יכול לשמש דווקא כבסיס להסדרת המצב הקיים ולתכנון גידול ההתיישבות העתידי. בכך, קורא הפרויקט תיגר על שתי פרדיגמות תכנוניות: הראשונה של התכנון המודרניסטי המוקדם שצידד במחיקה של הבניה הקיימת לטובת בניה חדשה, והשניה – גישה נאיבית הרואה בבניה הוורנקולרית (בניה "עממית") מצב תרבותי טבעי שיש לשמרו. הפרויקט התבסס על גישות תכנון עכשוויות המסבירות את המכניזם הפוליטי-תרבותי שיוצר סביבות א-פורמליות והמציעות להתייחס לא-פורמליות כנקודת מוצא לפתרון דיאלוגי.
החדשנות העיקרית בפרויקט היא בפיתוח כלים פרמטרים לצורך קיום תהליך תכנוני משתף ושיח בין התושבים, הממסד ההתיישבותי, והמתכננים.
הפרויקט התבסס על חקירה מדוקדקת של היסטוריית התכנון הממוסד בהתיישבות הבדואית בעבר וגם על פעילותם העכשווית של ארגונים חברתיים באזור. במסגרת הפרויקט בוצע מיפוי מקיף שכלל: בחינת דפוסי גידול של האוכלוסיה לאורך זמן, התארגנות מרחבית על פי מפתח תרבותי – משפחתי וחמולתי, אפיון קטגוריות מרחביות, טיפולוגיות, חומריות ויחסים מבניים. אפיונים אלו סייעו לפתח את הכלי, דרכו הגדירו משפחות שהשתתפו בתהליך את צורות המגורים הרצויות להם. המפגש עם התושבים בשטח, הוביל לניסוח בסיס נתונים (database) ולתכנון אינטגרטיבי המכליל צרכים ורצונות בקנה מידה האדריכלי הביתי יחד עם מערכות תשתית שונות בקנה מידה ישובי.
כלי זה מאפשר הגדרת המתווה העקרוני הראשוני לקראת פרצלציה (הסדרת קרקעות) וכן יכול לסייע בגיבוש תכנון עתידי המשתנה ומתאים את עצמו לדפוסים הספציפיים של כל ישוב.
הפרויקט זכה במקום השני בתחרות פרסי רייסקין היוקרתית, המתקיימת מדי שנה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
