תקציר מנהלים
במחקר זה בניקשו לבחון את האפשרות להתקנת פאנלים סולאריים במבנים שמתגוררים בהם דיירי ודיירות דיור ציבורי כמעשה חברתי שיהיה מבוסס על שותפוּת חברתית וכלכלית ויאפשר חלוקה מחדש של טובין הנובעים מאנרגיה מתחדשת. בהתבסס על התפיסה של "עירוניוּת מעגלית" ביקשנו לבחון את הפרויקט שיזם משרד הבינוי והשיכון להתקנת פאנלים סולאריים במבנים שבהם המדינה היא בעלת יותר מ-66% מהדירות, לא כמעשה בודד העומד בפני עצמו בזמן ובמקום (כביכול) ללא עבר וללא עתיד, אלא כחלק ממעגלי חיים שלמים – מעגל חיים של מבנים, של אנשים ושל עוני.
בהתבוננות מבעד לנקודת המבט של העירוניוּת המעגלית נדמה במבט ראשון כי הרעיון שבבסיס הפרויקט – יצירת הכנסות מהשמש על גגות קיימים שטרם נוצלו – הוא פשוט ואף מתבקש, ומאפשר לייצר כביכול יש מאין הכנסות חדשות לטובת דיירי ודיירות הדיור הציבורי. אך בפועל התמונה מורכבת יותר: הגגות אינם בהכרח ריקים ולא בטוח כלל שניתן מבחינה קונסטרוקטיבית להתקין עליהם פאנלים סולאריים; ההכנסות אינן "יש מאין" אלא יש להשקיע הן בהתקנת הפאנלים הסולאריים ובתחזוקתם והן בעבודה חברתית שתאפשר את התקנתם; וההכנסות, המוגבלות מטבען, לא יגיעו בהכרח לדיירי והדיירות הדיור הציבורי. יתרה מכך, הפרויקט עשוי שלא להיטיב עם הדיירים ועם הבניינים. למשל, הוא עלול לעורר קונפליקטים בין הדיירים, להגביר את אי־הוודאות וחוסר הביטחון השוררים ממילא בחייהם ולייצר חזיתות קשות נוספות עם יתר הדיירים, עם החברות המשכנות ואף עם חברות יזמיות שיהיו מעורבות בפרויקט. לפרויקט אף יכולות להיות השלכות בעייתיות נוספות שאינן ידועות נכון לעכשיו, למשל בכל הקשור להיתכנות האפשרות להתחדשות המבנים.
במקביל, התבוננות מבעד לנקודת המבט של העירוניוּת המעגלית מבהירה כי לפרויקט יכולות להיות תועלות רבות־חשיבות. תועלות אלה אינן מתמצות דווקא ביצירת האנרגיה וההכנסות עבור הדיירים והדיירות. אדרבה, תועלות הפרויקט טמונות בהשקעה של המדינה בדיירים ובמבנים בתנאים של אי־אמון, בשילוב הדיירים במעשה הסביבתי־חברתי, הלאומי ואף הבין־לאומי של המַעבר לאנרגיה מתחדשת (חלף הותרתם מאחור עד כה); בהעצמת הדיירים, בבניית קהילה וחוסן קהילתי ובמתן הזדמנות עבור דיירי ודיירות הדיור הציבורי להיות אקטיביים, להשפיע ולעצב את חייהם ואת סביבת חייהם.
תועלות אלו מעבירות את כובד המשקל של הפרויקט מהפקת האנרגיה המתחדשת אל הדיירים – והחיבור בין השניים – ומעוררות שאלות בדבר מטרות הפרויקט והאמצעים המיטביים לקידומו, ובעיקר האם מימוש הפרויקט כפרויקט כלכלי־יזמי תוך הפרטתו ו"מכרוז הגגות" של מבנים בודדים הוא־הוא האמצעי המתאים למימוש מטרות הפרויקט.
נקודת המוצא של הפרויקט הייתה ההנחה שיש דמיון בין מיזמים המתקיימים בדירות דיור ציבורי בבתים משותפים ובין מיזמים המתקיימים בבתים משותפים בבעלוּת פרטית, שבהם בעלי ובעלות הדירות יכולים להשתמש בגגות המבנים כנכס מניב ולבחור את מודל המימון העדיף להם, לרבות מימון עצמי, הלוואה או ביצוע יזמי. אולם הניסיון הבין־לאומי והממצאים המקומיים מעידים שיש להבחין בין בתים משותפים בבעלוּת פרטית לבין בתים משותפים שיש בהם דיור ציבורי ושהתקנת הפאנלים בהם היא גם למטרה ציבורית.
אנו תקווה שממצאי מחקר זה יתרמו לעיצוב פרויקט זה ופרויקטים דומים נוספים, יסייעו לחשיבה יצירתית והוליסטית על "כללי המשחק" ועל השלכותיהם, שלעיתים הן סמויות מן העין, ויבטיחו את קיומה של עבודה חברתית המקדמת אמון וּודאות עבור הדיירים והדיירות – ובעיקר שהם יהיו הנהנים המרכזיים של התועלות (ובראש ובראשונה התועלות הכלכליות) מפרויקט זה.
קישור לכתבה: "רווחה או רווח, ולמי? אנרגיה ממקורות מתחדשים בדיור הציבורי בישראל"
קישור לכתבה: "הדרך לצדק עוברת בשמש"
קישור לכתבה:"כיצד יכולים פאנלים סולאריים לצמצם פערים חברתיים?"
הדוח המלא לעיונכם-
