פרויקט מחקר זה בוצע כחלק מהדרישות לתואר מגיסטר בטכניון.
מנחה: ד"ר אפרת איזנברג, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
איפה נעצרים החיים והמשחק (Play) מתחיל? הוזינגה (1967) חוקר שאלה זו בספרו Homo Ludens שם הוא טוען שמשחק הוא צורך בסיסי, אינסטינקט אנושי, שמתוכו נבנו ערכי התרבות בכל תחומי החיים: תחרויות, חוקי המשפט, מלחמה, פילוסופיה, אומנות ועוד. אחד מתפקידיו הברורים של משחק הוא בחיבור בין אנשים. ניתן לראות את התפקיד הזה בפעולה בגני משחקים בכל העולם – ילדים מתחברים דרך משחק – ברגע ששיחקו ביחד הם חולקים קשר שישרוד לפחות עד שעת האמבטייה.
מחוץ למגרש המשחקים, החיים בעיר מאופיינים בבדידות (זימל, 1950) ולכן המחקר האורבאני עוסק רבות בחיבור בין תושבי העיר ובמושג ״תחושת קהילתיות״ (Sense of community) שמרכזי לגישת האורבניזם החדש (New urbanism). אומנם ישנם ויכוחים לגבי הדרך המדוייקת בה ניתן להגביר תחושת קהילתיות בעיר McMillan & Chavis, 1986; Talen, 1999)) אך ישנה הסכמה כללית על חשיבותה של תחושת הקהילתיות בעיר וכי לעיצוב המרחב הציבורי יש תפקיד חשוב בגיבוש התחושה הזו (Jabareen, forthcoming).
שדה המחקר העוסק במשחקים במרחב האורבני הינו שדה מחקר צעיר שיתרם מתיאוריות ומחקרים חדשים בתחומו. לחפצים רבים במרחב הציבורי יש פוטנציאל להשתלב באינטראקציות משחקיות בין תושבים: רמזורים, קירות, ספסלים. מחקר זה מבקש לתרום לשדה מתפתח זה באמצעות הבנת הקשרים בין עיצוב המרחב, הזדמנויות משחק והיתרונות האפשריים של משחק בקידום אינטראקציות חברתיות בעיר. המחקר מציב אלמנטים משחקיים (עבור מבוגרים) בשני מיקומים עירוניים, אחד דינאמי ואחד סטטי, ומשווה בין האינטראקציות בין זרים הנוצרות במקום דרך הקטגוריות העיצוביות המגדירות סיטואציה משחקית. בנוסף, עוסק המחקר בבחינת סוגיות של אנונימיות במהלך פעולה משחקית בין שני זרים ושם דגש על הקשר שבין תכנון אורבני ואלמנטים משחקיים מבוססי ספונטניות – האם ניתן לקשור תכנון וספונטניות?
המחקר שואף לייצר הנחיות עבור מתכנני הערים, באמצעות משחקים עירוניים במרחב הציבורי, דרך זיהוי המאפיינים למיקום אשר יעודדו אינטראקציות חברתיות. דרך עיצוב אורבני של משחקים ה״משוחקים היטב״ (De Koven, 2013) ותומכים באינטראקציות ספונטניות בין תושבים, המחקר מקווה לתרום לחיזוק הקשרים החברתיים ותחושת הקהילתיות בעיר.
