פרויקט מחקר זה בוצע כחלק מהדרישות לתואר דוקטור בטכניון.
מנחה: פרופ"ח אלונה נצן-שיפטן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
המחקר בוחן התערבויות אמנותיות במרחבי קונפליקט היסטוריים, כחלק משדה הידע של שימור המורשת הבנויה וכביקורת על ארגז הכלים הממסדי בתחום. אחד ממקרי הבוחן מתמקד בפעולה התרבותית-אמנותית של קהילת עקורי בירעם בחורבות כפרם. הפעולות הקהילתיות מותאמות למקום ומציפות את המשתתפים בהן בשכבות שונות של המורשת הפלסטינית, מתוך מאגר זיכרונות פרטי וקולקטיבי. הפעולות המוגדרות כהתערבויות אמנותיות מפורשות תחת שיח עכשווי של שימור מורשת תרבותית.
תושבי הכפר שפונו מבתיהם ב-1949 אוחזים מאז באישור רשמי המאפשר להם לשוב לבתיהם תוך שבועיים מיום הפינוי. מאז ועד היום הם מנהלים מאבק משפטי כנגד המנגנונים הישראליים שממשיכים בדחיית מימוש ההבטחה. הכפר מוגדר כשטח צבאי סגור וכחלק מגן לאומי ברעם. בעוד שרשות הטבע והגנים מטפחת את חורבות בית הכנסת העתיק שבאתר הגן הלאומי, ניכרת ההזנחה של מתחם הכפר שמקורותיו במאה ה-16. משנות ה-70 מקיימת הקהילה הפלסטינית פעולות באתר הכפר תחת אג'נדה חברתית שיתופית – פרקטיקה המאפיינת אמנות השתתפותית ואמנות יחסים עכשווית; בין הפעולות נכללים שיפוץ ושימור הכנסייה והפעלתה לטקסי חג ומועד, קיום קייטנת ילדים- צאצאי העקורים בהפעלת מתנדבים מבוגרים מחברי הקהילה ומחנה עבודה לתחזוק ושימור האתר. בשל אופיין הארעי והקהילתי מנכיחות הפעולות קול חתרני, המיישם עשייה שימורית בחסות האמנות, ופורץ את גבולות המדיניות הפוליטית המקבעת כמו גם את ארגז הכלים האמנותי- אדריכלי.
Photo: Anita, License: CC-BY 2.0
