פרויקט מחקר זה בוצע כחלק מהדרישות לתואר מגיסטר בטכניון.
מנחה: פרופ' רחל קלוש, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
מחקר זה עוסק בשאלות יסוד הנוגעות לתפקידו של המתכנן בישראל ולמיומנויות המקצועיות הנדרשות להתמודדות עם מציאות חברתית משתנה. שאלות אלו מתייחסות לתחום התכנון כאל שדה מקצועי בעל מחויבות חברתית ולמסגרות ההוראה הקיימות והמועדפות לצורך הנחלת ידע המאפשר עבודה מקצועית עם אוכלוסיות יעד ולא רק עבורן. השאלה המרכזית שנבחנה במסגרת המחקר היא כיצד מוטמע ידע מבוסס-קהילה בתוכניות להכשרת מתכננים בישראל ומה הם הגורמים אשר עשויים להשפיע על הטמעתו?
בשלב הראשון, נבחנו תכניות הלימוד לתכנון ערים בישראל באמצעות ניתוח מסמכים רלוונטיים, כגון ידיעונים, קטלוגים וסילבוסים מארבע התוכניות לתכנון ערים הקיימות כיום בישראל והמוכרות על ידי איגוד המתכננים הישראלי: בטכניון, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מטרת מהלך זה הייתה לאתר את המדיניות המוצהרת של המסלולים השונים, כפי שהיא משתקפת במסמכים הרשמיים של המוסדות. בנוסף, התבסס המחקר על ראיונות עם גורמי מפתח הלוקחים חלק בתהליכי ההכשרה המקצועיים, כגון: ראשי התוכניות, ראשי מרכזי מחקר, חברי סגל ומרצים מן החוץ, בדבר הידע והמיומנויות הנדרשים בעבודה תכנונית עם קהילה, הכלים להנחלתם ומידת ישימותם במציאות הישראלית. ראיונות אלה אפשרו לעמוד על ההיסטוריה של לימודי התכנון בישראל, החסמים להטמעת תכנים מבוססי קהילה, ההבדלים בין המחלקות השונות וכיו"ב'. ניתוח תכניות הלימוד עם המידע שהתקבל מהראיונות, הוביל לניתוח עומק של קורסים שנמצאו בעלי זיקה לרעיונות העומדים בבסיס ידע מבוסס-קהילה בתכנון וכלים להנחלתו.
ממצאי המחקר מציגים תמונה כללית של תחומי הידע הנכללים בליבת תכניות ההכשרה בישראל. מהמחקר עולה, כי על אף התמורות החברתיות, הכלכליות והטכנולוגיות בזירה המקומית והגלובלית ולמרות עדכון תוכניות ההכשרה במחלקות השונות, "מהפכה אפיסטמולוגית" בתחומי הידע המרכיבים את ליבת תכניות ההכשרה של מתכננים בישראל לא התקיימה. הקיבעון היחסי של תחומי הידע, מול הצורך בדינמיות של תכניות ההכשרה, מדגיש את החשיבות בשילוב ידע וגישות הוראה המחוברים לאתגרים הבוערים בשטח.
בחינת ההטמעה של ידע מבוסס-קהילה במסגרת קורסים חווייתיים הוביל לסווג קורסים אלה לשלושה טיפוסים: "על-קהילה", "מזהה-קהילה" ו"מבוסס-קהילה". בקורסים מטיפוס "על-קהילה" הידע המקומי נשאר בשטח ולא מגיע בפועל לתהליך התכנון הכיתתי. כלומר, הסטודנטים מתנסים בביצוע תהליך תכנוני, אולם הניסיון אינו כולל איסוף או ניתוח של ידע מקומי, אלא מתמקד בעיקר בלמידה תיאורטית על החשיבות של ידע כזה והדרכים לשילוב הידע בתהליכי תכנון. קורסים חווייתיים מסוג "מזהה-קהילה" ו"מבוסס-קהילה" עוסקים בשאלת "האיך" והם מספקים לסטודנטים הזדמנות ללמוד ולהתנסות בכלים לאיסוף ולניתוח של ידע מקומי. שני הטיפוסים האחרונים נבדלים זה מזה בגישות התכנון שהם מקדמים ומטמיעים: קורס "מזהה-קהילה" מלמד כיצד להשתמש בידע המקומי כמאגר מידע לצורך תהליך התכנון ואילו קורס "מבוסס-קהילה" מלמד כיצד לבצע תהליך משותף ליצירת ידע מבוסס-קהילה.
ממצא נוסף שעלה מן המחקר הוא, כי זירת ההכשרה אינה ניטרלית, אלא מושפעת ממאפיינים ארגוניים של המוסד האקדמי וכן משחקנים בזירה המקומית, כמו המדינה וארגונים מקצועיים. התובנות המרכזיות העולות מניתוח תכניות הלימוד מצביעות על האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני הטמעת ידע מבוסס-קהילה במסגרות להכשרת מתכננים בישראל.
לסיכום, ניתן לומר כי הכשרת דור העתיד של המתכננים בישראל לעבודה עם קהילה (ולא עבורה), מצריכה, בין היתר, ריענון של תכניות ההכשרה למתכננים, עדכון האמצעים הפדגוגיים להטמעת ידע מבוסס-קהילה, ולכן דורשת קפיצת מדרגה מחשבתית-אפיסטמולוגית, מתודולוגית ואונטולוגית. על סמך מסקנות המחקר מוצעים מספר צעדים אופרטיביים לבניית תכניות הכשרה המשלבות ידע מבוסס-קהילה בתכנון כמו גם כיוונים למחקרי המשך.
המחקר הוצג בכנס הסטודנטים לתארים גבוהים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, בסדנת הסטודנטים לתארים גבוהים של רשת המתכננים האירופאית AESOP שהתקיים במינכן ובכנס השנתי של רשת המתכננים האירופאית AESOP שהתקיים בליסבון וזכתה לעניין רב.
