המעבר ללמידה דיגיטלית בהוראת המקצוע 'מדע וטכנולוגיה' העלה את הצורך בפיתוח משימות לימודיות ייחודיות המקדמות חשיבה טכנולוגית-הנדסית, יחד עם כלי הערכה הבוחנים את ההבנה של התלמידים לגבי מהות המדע וההנדסה. כמענה לכך, הקורס דרכי הוראת מדע-טכנולוגיה פותח ומועבר במטרה להקנות כלים תוכניים, דידקטיים וטכנולוגיים להוראת המקצוע לתלמידים ממגוון יכולות וצרכים. סטודנטים מהטכניון שמשתתפים בקורס מקבלים הזדמנות להיחשף לדרכי הוראה ולמידה הייחודיות של מקצוע זה בדגש על הקשרים ההדדיים בין מדע-טכנולוגיה-חברה, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות בנושאים מתוך תכנית הלימודים. הקורס כלל 13 סטודנטים ששובצו בתשעה בתי הספר: תיכון תמרה; בבית ספר לאו בק, חיפה; יסודי אל קודס, באקה אל גרביה; חט"ב לבונה, בית אריה; בה"ס אליאנס, חיפה; בית ספר לאו בק, חיפה; בית ספר רוגוזין, קריית אתא; חט"ב כדורי, נהלל; אורט אלון בן גוריון, עפולה.
בסמסטר אביב תשפ״ב, במסגרת פעילות החממה החברתית, הקורס הציע לסטודנטים הזדמנות ייחודית להתנסות בליווי ומתן סיוע לתלמידים מתקשים במגוון בתי-ספר ובמגוון מקצועות המדעים. ההתנסות כללה סיוע בעבודות בית לסגירת פערים לימודיים, סיוע במשימות לימודיות המשלבות מולטימדיה ומצריכות שימוש בטכנולוגיה, הנחיית תלמידים בקבוצות קטנות ובאופן פרטני, וכל זאת בתיאום עם המורה והצוות החינוכי בבתי-הספר.
הסטודנטית אזל (שם בדוי), בעלת רקע בנוירו-ביולוגיה ומדריכה של נוער שוחר מדע, עבדה בצורה פרטנית עם תלמיד מתקשה. על פי עדותה, מתוך העבודה איתו זיהתה ״מדובר בלומד שמתקשה מאד כנראה בשל סימפטומים של דיסלקציה… יש לו מוטיבציה ללמוד ולהצליח, אך יש לו קשיי שפה… הוא מצליח אם מקריאים לו את השאלה ומסבירים אותה במלים פשוטות, אך לא אם הוא מנסה לקרוא לבד…״ אזל לא ויתרה והייתה בקשר גם עם אמו של התלמיד, וציינה ״ללא הפרויקט של החממה החברתית והתקשורת שלי מולו, אולי לא היינו מגיעים למסקנה שהתלמיד זקוק להתאמות שפה״.
הסטודנטית ג׳מה (שם בדוי) לימדה תלמידה מהפריפריה החברתית את הנושא של מערכת העיכול. היא השקיעה רבות כדי שהתלמידה תסיים את כל המשימות הלימודיות, דבר שהניב תוצרים ברמה גבוהה שקיבלו ציונים גבוהים: "…. מדובר בתלמידה חלשה יחסית עם בטחון עצמי נמוך מבחינה לימודית, אחת מתאומות זהות שמבניהן השנייה מצליחה הרבה יותר. העבודה המאומצת אפשרה לתלמידה, מעבר ללמידת החומר, גם לקדם מיומנויות למידה, לא לוותר לעצמה, וכך עלה הביטחון שלה בידע כלומדת עצמאית״.
מורה בחט״ב בצפון ציינה בהתלהבות רבה: ״אני גאה לשתף בתוצרים מדהימים של התלמידים. הם הגיעו לתוצרים מקוריים ומדויקים לתיאור המודל החלקיקי. הם חוו קשר אישי עם סטודנטים מהטכניון, המייצגים הישגיות, העצמה אישית ומעורבות חברתית. קשרים אלו עשויים לקדם אצל התלמידים שאיפה להמשיך וללמוד מדעים גם בעתיד. קשרי האקדמיה-כיתה שנוצרו מהווים נדבך חשוב בקידום ניידות חברתית של תלמידים ותלמידות ומשמשים תנאי מקדים לשוויון הזדמנויות במאה ה- 21"
הפרויקט היה מעורר השראה: ״תפקידינו לזהות מבני חשיבה של לומדים, ידע מוקדם, עמדות… עלינו לתכנן סביבת למידה מתאימה וכלי הערכה מתאימים הן לתלמידים החזקים והן למתקשים״.
לסיכום, המסקנה שחזרה על עצמה עסקה בחשיבות של מתן מענה אישי לשונות בכיתה ההטרוגנית.
